החלטה בתיק ת"א 32256-05-12

בקשה למתן פסק דין חלקי.

המבקשת - היא התובעת בתביעה, טענה כי המשיבים - הנתבעים, שהיו מנהלי חברת ניקוי נפט ביולוגי בע"מ (להלן: " החברה"), השתלטו על החברה ורכשו את רוב המניות בה תוך הצגת מצגי שווא לתובעת, שהיתה בעלת 100% ממניות החברה. גם לאחר מכן, כך נטען, המשיך הנתבע 1 (להלן: " אמיר") בפעולות פוגעות נגד החברה, הפר את ההסכם מיום 14.9.2010 (להלן: " הסכם ה- MBO"), והמשיך לגרום לחברה נזקים.

בבקשה הנוכחית טענה התובעת כי אמיר הפר את הסכם ה-MBO בכך שכשל לגייס הון של מיליון דולר , בניגוד לס' 6.4 להסכם זה, וכן בכך כי החברה חדלה מפעילותה במתכונת הקיימת בהסכם ה-MBO, קרי תחת הניהול ברשות אמיר. מאחר שעל עובדות אלה אין מחלוקת, הרי בית המשפט רשאי לתת לתובעת את הסעדים המבוקשים על ידיה- קרי השבת מניות החברה לידיה בהתאם לס' 6.4 להסכם ה-MBO.

המבקשת טענה כי כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתה למתן פסק דין חלקי, אין צורך כי הנתבע יודה בעובדות, ודי בכך כי לא יהא בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים הרלבנטיים. במקרה דנן, כך נטען, הנתבעים לא כפרו בהתחייבותם לגייס את ההון הדרוש לחברה בסך של מיליון דולר, ואף לא כפרו בהתחייבותם למלא אחר הוראות הסכם ה-MBO. הם לא כפרו בכך שהם לא הצליחו לגייס את ההון הדרוש. מכאן שהעובדות אינן שנויות במחלוקת, ולכן לא יהא בהמשך ההתדיינות לשנות את מסקנות בית המשפט ביחס לסעדים המבוקשים.

לטענת המשיבים, הבקשה אינה למעשה בקשה למתן פסק דין חלקי, אלא בקשה פרובוקטיבית שדינה סילוק על הסף. זאת משום שבכתב התביעה כלל לא נזכרה עילה המתייחסת לס' 6.4 להסכם ה-MBO, ולא התבקש בתובענה סעד בגין עילה כזו. לכן אין מקום להיעתר לבקשה. ס' 137.3 אליו מפנה המבקשת, עניינו במצגי השווא הנטענים של המשיבים - כך עולה מעיון בכתב התביעה כמכלול. הגם שהמבקשת מעלה טענות ביחס לכישלונו של אמיר בגיוס ההון, הרי היא אינה טוענת כי כישלון זה אמור להביא להשבת מניותיה.

עוד נטען כי מתן פסק דין חלקי כמבוקש משמעו הכרעה בתביעה כולה. אין מקום למתן פסק דין חלקי גם משום שלא חלים תנאי תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, משום שטרם התבררו השאלות והעובדות השנויות במחלוקת.

המשיבים טעונים כי טענות המבקשת טעונות הוכחה. לגישתם, אמיר לא כשל מלגייס הון כלשהו, משום שהוא לא התחייב לכך ומדובר בפרשנות שכופה התובעת לס' 6.4 להסכם ה-MBO. התובעת עצמה היא שמנעה כל אפשרות לבצע גיוסי הון בחברה. החברה אף לא חדלה מפעילות, ואף בכך מפרשת התובעת את ס' 6.4 להסכם ה-MBO בצורה יצירתית. מדובר במחלוקת המתייחסת לפרשנות חוזה, וזו אינה מחלוקת שבית המשפט יכול להכריע בה בטרם התבררו העובדות.

המשיבים מוספים וטוענים כי בבקשה סותרת המבקשת את הטענות שהיא העלתה במסגרת כתב התביעה- בו נטען כי הסכם ה-MBO בטל מעיקרו (בעוד שבבקשה דנן היא נסמכת על הוראת ס' 6.4 בו).

לגישת המשיבים, הבקשה רצופה טענות שאינן אמת ופרשנויות משל המבקשת להסכם ה-MBO. כך, החברה לא פסקה מפעילות, והנאמן ממשיך להפעיל אותה. בנוסף, אמיר לא התחייב לגייס מיליון דולר. אף לו היתה התחייבות כזו, הרי כל עוד החברה פעילה, המבקשת אינה זכאית להשבת מניותיה.

בתשובתה לתגובת המשיבים, טענה המבקשת כי עולה מהתגובה כי המשיבים אינם כופרים בקיומו של הסכם ה-MBO, אינם כופרים בהתחייבותם על פיו, וטענותיהם הם טענות משפטיות, פרוצדורליות ולא מהותיות. לטענת המבקשת, אין חולק כי לא גויס סכום של מיליון דולר, וכי אמיר פרש מניהול החברה, ודי בכך לצורך מתן פסק הדין החלקי. לצורך קיום הוראות ס' 6.4 די בהוכחת שני תנאים - כי לא גויס על ידי הנהלת החברה סכום של מיליון דולר, וכי החברה הפסיקה את פעילותה במתכונתה. קיומם של תנאים אלה לא שנוי במחלוקת.

על פי חוק החוזים, כאשר לא נקבע מועד לקיום חיוב חוזי, יש לקיימו תוך זמן סביר. הטענה לפיה אמחיר לא התחייב לגייס סכום של מיליון דולר, אינה רלבנטית. די בכך כי הון זה לא גויס. באשר לתנאי השני נטען כי אין חולק כי מר אמיר אינו עוד מנהל החברה, והחברה חדלה מפעילותה במתכונת הקיימת בהסכם ה-MBO, קרי תחת ניהולם של ההנהלה בראשות אמיר.

לגישת המבקשת, אין פסול בטענה כי אם הבקשה תתקבל, יתייתר בפועל הצורך בבירור יתר התביעה. על כל פנים, הבמקשת תהיה זכאית עדיין לבקש גם פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרות המשיבים את ההסכם. המבקשת טענה כי עילת התביעה לאורה מתבקש פסק הדין החלקי נזכרה במפורש בתובענה, כמו גם הסעד של השבה בצידה. עוד נטען כי אין בסיס לטענת המשיבים לפיה לא ניתן לבקש אכיפת חיוב מכוח הסכם אשר ביטולו נתבע בתביעה.

ו

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה נסמכת על הוראת ס' 6.4 ל הסכם ה-MBO. הסעיף קובע בהקשר הרבנטי כך -

"In the event that the Company ceases activities before it has raised an aggregate of at least 1$ million from any source, Purchaser undertakes to transfer the Ordinary A Shares back to the Parent for US$100 (One hundred dollars)".

הצדדים חלוקים ביניהם בהתייחס לפרשנותה של התיבה  the Company ceases activities, וביחס לשאלה האם במקרה דנן, ניתן לקבוע כי החברה "חדלה מלפעול". המבקשת בבקשתה ובתגובה, טענה כי יש לקרוא לתוך התיבה הזו את התוספת כי החברה חדלה לפעול "במתכונתה". לטענתה, די בכך כי החברה חדלה לפעול במתכונת הנוכחית, תחת ניהולו של מר אמיר. מנגד, המשיבים הדגישו כי חרף העובדה שהחברה מצויה בהקפאת הליכים, היא עדיין פועלת. לטענתם, הנאמן מינה לחברה מנהלת מקוצעית ומנהלת פרויקטים, לחברה יש פרויקטים בישראל ובחו"ל, ובכלל זה בהודו, לשם טסו לאחרונה אמיר וגלעד הורן כדי לקדם את הפרויקטים הללו.

אני סבורה כי בית המשפט צריך לנקוט זהירות כאשר הוא דן בבקשה למתן פסק דין  חלקי, בטרם  הוגשו תצהירי עדות ראשית ונשמעו ראיות - בדומה לזהירות בה מחויב בית המשפט במסגרת בקשה לסילוק על הסף. לכן, רק במקרים בהם ברור כי " אין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד כאמור" (כלשון תקנה 191 לתקסד"א), יינתן פסק דין כמבוקש.

כעולה מהאמור לעיל, זה אינו המצב במקרה דנן. במקרה דנן יהיה מקום לפרש את הוראת ס' 6.4 להסכם ה-MBO, כדי לקבוע מה פירוש הביטוי ceases activities. לאחר מכן יהיה מקום לבחון את הרקע העובדתי בהתייחס למקרה דנן, ולקבוע האם - לאור הפרשנות הנ"ל, ניתן לקבוע כי החברה במקרה דנן אכן "חדלה לפעול" בהתאם להגדרה שבהסכם.

לא ניתן להגיע למסקנות המבוקשות ללא דיון ובלא שהצדדים יעלו את טענותיהם העובדותיות והמשפטיות. יוער כי שאלה של פרשנות הסכם איננה שאלה משפטית בלבד, ונדרש לה רקע עובדתי.